אומנות ובכללה התיאטרון, מעניק משמעות, תוכן ועניין לחיים.
התיאטרון הוא כלי בעזרתו יכול הצופה לפתח חוש ביקורת כלפי עצמו, כלפי ערכי
החברה והמציאות בה הוא חי.
לתיאטרון קשר ישיר עם התפתחות החברה האנושית ובעזרתו מוצגת
למעשה ההקבלה שבין ההסטוריה העולמית כפי שהיא מוצגת באופן אובייקטיבי, לבין
הפרשנויות וההתיחסויות השונות. לתיאטרון יכולת לבודד תהליכים ומקרים "הנסחפים"
בזרם היומיום.
התיאטרון הוא אמצעי להבעת עמדה ולהזדהות, מקום בו יכול אדם
לזהות את עצמו ואת ערכיו. התיאטרון מפתח את הנפש והחשיבה, היצרתיות והדמיון,
ולכן מטרת העל בחינוך תיאטרלי היא להפגיש את התלמיד עם עולם התיאטרון בעזרתו
יקנה לו שפה בה יוכל לפענח ולבקר את היצירה ותהליך היצירה ולבחון באמצעותה את
עצמו, וכן לאפשר לתלמיד להתנסות בצורה חוויתית הן אם בצפיה בהצגות והן אם באופן
חוויתי.
תכנית הלימודים מחולקת לחמש יחידות:
1. יחידת המבוא
–
שפת התיאטרון
2. סגנונות תיאטרליים (ז'אנרים)
3. ההפקה התיאטרונית ומרכיביה (צפיה והפקה)
4. תיאטרון במאה ה- 20, דרמה עברית ותיאטרון ישראלי
5. סוגיה נבחרת בתיאטרון.
הלימוד העיוני כולל:
א. קריאה, ניתוח ודיון בסוגיות התיאטרון השונות: תולדות
התיאטרון, הז'אנרים השונים, מחזאים ועוד.
ב. צפיה בהצגות, בתהליכי יצירה, בסרטים, ופיתוח מיומנות וניתוח
מעמיקים.
ג. התנסות אישית וחוויתית המעשירה את מיומנויות הביצוע של
התלמיד כשחקן ואיש הפקה: משחק, שימוש בחלל, נוכחות בימתית, עבודה עם פרטנר על
במה, שפת הגוף
–
תנועה, שימוש בקול, עבודה על דמות, עבודה עם טקסט, קונפליקטים, אימפרוביזציות,
כניסות ויציאות.
וכל אלו, תוך דגש על אלמנטים תיאטרליים כגון: מוזיקה, תפאורה,
תאורה, תלבושות, איפור וכד'.
תלמידי יא'
יבחנו השנה בפוריקטים מעשיים קצרים בני 10
–
5 דקות: מונולוג/דיאלוג.
תלמידי יב'
יעלו הפקות מורכבות בני 30
–
20 דקות. יתנסו במשחק על במה וירכשו מיומנות של איש צוות בהפקה (במאי. מפיק,
תאורן וכו') ויבחנו על כך.