חינוך תעבורתי תשס"ז

"חינוך תעבורתי" נלמד בכתה י"א.

עקרונות –

א.      נהיגה היא תהליך של קבלת החלטות ונהג מיומן הוא נהג המקבל יותר החלטות: ככל שיש יותר כלים לקבלת החלטות טובות יותר – הנהיגה טובה יותר.

ב.       לפיכך, שואפת התוכנית להעניק כלים לקבל החלטות טובות יותר, ובטיחות נתפסת בתוכנית זו כסוגיה התנהגותית ולא ערכית-מטיפנית.

ג.        מהותה של מטלת הנהיגה היא פעלתנית, לפיכך היא מחייבת למידה פעלתנית גם ברמה העיונית. הדבר מתבצע תוך שילוב אקטיבי ואינטראקטיבי של הלומדים במסגרת הכתה.

 

מבנה התוכנית –

א.      מבוא.

ב.       שפות התקשורת בתעבורה.

ג.        הדרך והתשתית.

ד.       על מהירות :   אנו נלמד על השפעת המהירות על השליטה ברכב, והתוצאות.

ה.      נהיגה בינעירונית (2 שיעורים):  בשיעורים אלו נקשור את המושגים זמן ומרחק בתהליך ההחלטות.

ו.          נהיגה עירונית.

ז.        נהיגת לילה.

ח.      עייפות בנהיגה.

ט.       אלכוהול ונהיגה .

י.          תנאים מכבידים – הפרעות סביבתיות.

יא.     הכרת הרכב .

יב.     שליטה ברכב.

יג.       שליטה עצמית – על הנהג והנוסעים (2 שיעורים).

יד.      … כמעט תאונה.

 תאונות דרכים מהיבטים שונים.