עופר, בוגר המחזור הראשון של בית- הספר.
נפל בהיותו בקורס קצינים, ב- ו' בטבת תשמ"ט, ארבע עשר בדצמבר 8891, והוא בן עשרים.
תמונתו של עופר מחייכת אלינו דרך זגוגית פינת הגביעים והתעודות שהוקמה לזיכרו של עופר על ידי משפחתו.
לא ניתן לתאר דרך מתאימה יותר לציין את זיכרו מאשר מישכן לביטוי מאמץ אישי, פעילות קבוצתית, ואחריות הדדית.
אלה היו תכונות שאפיינו את עופר, לצד מעורבות חברתית עמוקה.
חבריו, בעזרת כיתות מתנדבות מבית ספרנו, הכשירו פינה על שמו באתר הסטף.
עופר השקיע מאמצים אדירים בדברים שהיו חשובים לו, ביניהם גם בתחום הספורט.
בדיעבד אנחנו יודעים כי השקיע למעלה מכוחו, וליבו לא עמד במאמץ באחד האימונים בקורס הקצינים.

עופר סטרינסקי ז"ל






אבי נולד בירושלים ביום רביע, כ"ח בטבת תשכ"ב, הארבעה בינואר 2691.
עם סיום לימודיו בבית הספר היסודי החל ללמוד בפנימיה הצבאית גימנסיה הרצליה בתל- אביב.
בגאווה לבש את המדים הצבאיים, אך געגועיו הביתה החזירוהו לירושלים וכאן סיים את לימודיו התיכוניים.
בתקופה זו היה חניך תנועת הצופים בבית- הכרם, טייל, סייר וניווט הרבה.
אהבתו את ארץ ישראל הלכה והעמיקה.
עם גיוסו לצה"ל שאף להגיע ליחידה קרבית וגוייס לגולני. הוא שירת בסיירת ומשם נשלח לקורס מכי"ם, היה בין המצטיינים בקורס ונשאר להדריך.
כשפרצה מלחמת שלום הגליל נלחמו אבי וחבריו בגיזרה המזרחית בציר "מיכה".
אבי נפל ביום החמישי למלחמה, י"ט סיון תשמ"ב, העשרה ביוני 2891, והא בן עשרים שנה.
אבי נקבר בהר- הרצל, ביפה נוף, השכונה שבה נולד וגדל.

אבי פרדו ז"ל






יונתן, בוגר מחזור ב' של בית- הספר.
נפל בעת מילוי תפקידו, ביום ב', כ' באדר ב' תש"ס, העשרים ושבעה במרץ 0002, והוא בן שלושים וארבע.

שירה של רחל הוקדש לזיכרו של יונתן על ידי הוריו
"מבעד לדוק מרחקים - צלם ענוג.
נער רך בתלבושת הדר
לב אמנוים, לא נטש רע בצר
ובקרב אחור לא נסוג.
ועליך למות יונתן?....מה עגום
נתיב אדם בעולם הזועם!
על כולנו במחיר החיים לשלם
את מעט הדבש הטעום."

יונתן בגין ז"ל




חיים, בוגר מחזור ו' של בית הספר, נפל בפעולה מבצעית בלבנון, ב- י"ח כסלו תשנ"ג, השניים עשר בדצמבר 2991, בטרם מלאו לו עשרים שנה.
חיים היה ספורטאי מצטיין, שיחק בקבוצת הנוער של ישראל, השתתף באליפויות וייצג את המדינה בחו"ל.

שיר שכתבה אסתר בר-נתן, אימו של חיים-

"בלילות אני יוצאת איתך למארב,
צועדת בטור ורואה לך את הגב.
לא פוחדת בכלל מהחושך והקור,
אני שומרת היטב עליך מאחור.
בערפל הכבד אני איתך,
אני איתך ואני כאן למרות רצונך.
למרות ה- "אל תתערבי!", "מה את מבינה",
כי מתחת לשחפ"ץ ולמרות המקלע,
אני הרי יודעת, אני לא טועה,
זה הילד שלי במשחק מלחמה.
אני שם בלבנון - לעצור את הטעות,
ולחטוף היריה,
ואתה לא תמות.
ולהזעיק המסוק,
ולחבוש הפציעה,
ולהחזיר אותך הביתה עם צלקת קטנטנה.
וגם אם נותרתי לבד מהזוועה,
אהיה איתך שוב בלילה הבא."

חיים בר-נתן ז"ל




אלעד, בוגר מחזור י"ג של בית הספר
נפל בעת מילוי תפקידו, ב- י"א תשס"א, עשרים ושניים ביוני 1002, והוא בן עשרים.
"מי שהכירו לא ישכח אותו עם חיוך הטורקיז המקסים שלו ועם השילוב הייחודי שהיו בו ברק מחשבתי מרשים ומקורי, יצירתיות מבעבעת וכל כך הרבה חום, רגישות לאחר, הומור ונדיבות לב פשוטה וישירה."

מתוך דברים שכתבה אמו של אלעד ליום השלושים לנפילתו.

אלעד יציב ז"ל




אדם, בוגר מחזור ט"ז. נפל בעת מילוי תפקידו בכ"א חשון תשס"ג, עשרים ושבעה באוקטובר 2002, והוא בן תשע עשרה.
שירו של יהודה עמיחי - הוקדש לזכרו של אדם ע"י איתי יבין שהיה מחנכו במשך ארבע שנים.

אדם בחייו

אדם בחייו אין לו זמן שיהיה לו
זמן לכל.
ואין לו עת שתהיה לו עת
לכל חפץ. קהלת לא צדק כשאר כך.

אדם צריך לשנא ולאהב בבת אחת,
באותן עיניים לבכות ובאותן עינים לצחק
באותן ידים לזרק אבנים
ובאותן ידים לאסף אותן,
לעשות אהבה במלחמה ומלחמה באהבה.

ולשנא ולסלו ולזכר ולשכח
כשהוא מאבד הוא מחפש
כשהוא מוצא הוא שוחכ,
כשהוא שוכח הוא אוהב
וכשהוא אוהב הוא מתחיל לשכח.

ונפשו למודה,
ונפשו מקצועית מאד
רק גופו נשאר חובב
תמיד. מנסה וטועה
לא לומד ומתבלבל.

אדם קנפו ז"ל




תלמידת מחזור י"ז של בית הספר.
נהרגה בפיגוע בקרית יובל, בא' של חול המועד פסח תשס"ב, עשרים ותשעה במרץ 2002, והיא בת שבע-עשרה.
רחלי ז"ל נערה של ניגודים. רבים הכירוה שקטה כמימי אגם, אך לא מעטים התוודעו לנפש סוערת ומלאת חיים.
ביטוי לכך ניתן למצוא בעבודת הגמר שלה באמנות ובשם שבחרה לעבודה - "השתקפויות".
העבודה הוצגה בבית- הספר ימים ספורים לפני שמצאה מותה בפיגוע בקרית היובל.

רחל לוי  ז"ל
נזכור אותך תמיד רחלי



נולד בכ"ט באלול תשמ"ד, 26 בספטמבר 1984.
בוגר מחזור י"ז של ביה"ס. נפל בעת שרותו ב-יב' חשוון תשס"ד - 6 לנובמבר 2003 והוא בן 19.
ערן נער מופנם ומיוחד, תלמיד סקרן ואינטלגנטי, בעל תחביבים ותחומי עיסוק מגוונים שלא כולם הכירו.
המוסיקה היתה בנשמתו ואהבתו הגדולה, בה עשה דברים מיוחדים שאת חלקם הכרנו בסרט שיצר בסיום יב' ושעסק בלהקות נוער.
השאיר הורים ואח

ערן שורץ ז"ל